מסעות בשיתוף עמותות המטפלות בתגובות פוסט טראומה על רקע שירות צבאי/משטרתי/אירועי טרור.

כָּל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חָבֵר אֶחָד, וַעֲלִיָּה אַחַת טוֹבָה, וּגְרוּטָאָה אִתָּהּ יְנַסּוּ לַעֲלוֹת בָּהּ. וְגַם אִם לֹא יַגִּיעוּ לְסוֹפָהּ, הִתְקַיֵּם בָּהֶם הַכָּתוּב: אָדָם וְאָדָם, וְטֶבַע אֵין לוֹ סוֹף, וּמְכוֹנָה אַחַת טוֹבָה שֶׁתְּחַבֵּר בֵּינֵיהֶם, וְעוֹד פִּסָּה שֶׁל אֹשֶׁר שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אָנָּה אָנוּ בָּאִים.

נכתב על ידי אבנר ינאי, מטפל שליווה מתמודדים במסע גרוטראלי

המון זמן אנחנו מרגישים שיש משהו במסעות שלנו שהוא ממש מרפא אבל אף פעם לא ידענו לדייק אותו במילים. המסע שלנו אינו מתיימר להיות מסע טיפולי במובן המקובל של המילה, זהו מסע של חיבור בעזרת המשולש הנצחי שלנו: אדם – טבע – מכונה. מסע המעניק למתמודדי PTSD אתגר שהם בהחלט יכולים לעמוד בו, אם רק יעזו.

שתי תגובות אופייניות של הפוסט טראומה, הן ניסיונות רבים להימנע לצאת מהבית “מהבונקר” וניתוק קשרים חברתיים. ומכיוון שהמצוקה כל כך משמעותית יש ירידה במצב הרוח, נטייה לפתח דפוס חשיבה פסימי לגבי העתיד, רמת מסוגלות ירודה, תחושת אשמה, בושה ותסכול רב שזר לא יבין זאת…ואם הסביבה לא מבינה, למה לטרוח להסביר.

אז מהו הרציונל? במשפט אחד: ופשוטים הדברים, ומותר בם לנגוע!

הרציונל הוא לגרום להם לצאת מהבית, לחוות חוויות טובות, לפגוש ולהכיר אנשים ולהתחבר מחדש לקשרים חברתיים. להשתדל לעשות ההיפך ממה שהפוסט טראומה “אומרת” להם לעשות, והיא תמיד אומרת להם להימנע ולהסתגר.

 

ומה זה בעצם גרוטראלי עבורם?

זה בדיוק לצאת מהבית, לצאת “מהבונקר” לכמה ימים של אי וודאות, לפגוש אנשים, ליצור קשרים חדשים. ואז קורה הפלא! פתאום אנשים שרגילים לשתוק כל חייהם, פתאום מתחילים לדבר…ולשתף… כי כשאתה תקוע אי שם באמצע המידבר, ומחכה עד השעות הקטנות של הלילה לחלק שצריך להגיע כדי לתקן את הגרוטאה, אין לך הרבה ברירה אלא לדבר.

לא נסתיר ונגיד שבמסע כזה לא הכל עובר חלק, ויש גם רגעים לא פשוטים. להתמודד עם אי וודאות וקושי התחלתי, להתרגל לרעיון שאין כאן משימה שצריך לבצע, ואין פה שום תחרות, והעזרה ההדדית כאן ללא שום מטרות רווח ( קצת הפוך מהחשדנות שלהם ביום יום). והטבע כולם בתחום כבר יודעים מה הוא עושה בעוצמתו אין לנו מה להוסיף. אבל לנו יש את תוספת המכונה, זו שנפלא מבינתנו איך היא ממשיכה לנסוע למרות שהיא נראית פצועה…ואז בסוף המסע כולם מבינים: היא פצועה, אבל ממשיכה…ומזכירה קצת אותנו!!

מתמודדי תגובות קרב יודעים לדייק במילים את מה שאנחנו לא מצליחים להסביר:

משתתף מעמותת עטלף, מסע כשר
משתתף מעמותת עטלף, מסע כשר מרץ 22
קרא עוד
"ברצוני להודות למשפחת גרוטראלי המיוחדת ולתאר לכם בכמה מילים מה אני מרגיש. אני אתחיל מהפגיעה שלי שהייתה בצוק איתן. לאחר מספר אירועים טראומטיים ואיבוד של חברים קרובים. הרגשתי שהלב והמוח שלי הפסיקו לעבוד. ולא האמנתי שאני ירגיש אותם שוב עובדים. זה להתמודד עם סיוטים וקשיים רבים. ובדידות שלא הייתי רגיל אליה. לא היו לי כלים להתמודד עם המצב שלי לא היה לי מושג איך לעזור לעצמי. הפציעה השפיע על כל אורח חיי ומשפחתי. אחרי תקופה מאד קשה. כשמרדכי התקשר אלי להגיד לי על הגרוטראלי לא כל כך הבנתי בזה אבל התרגשתי ממש וידעתי שזה הולך להיות מעניין. והייתי ממש זקוק לזה. זו תקופה שקשה לי ואין לי מאיפה לשאוב את הכוחות. הרגשתי שיש בגרוטראלי הרבה חמצן וחיים. ויצאתי למסע! ובמסע הזה היו לי רגעים שצחקתי. היו רגעים שהתרגשתי. היו רגעים שבכיתי. וזה ממש הכל משמחה והתרגשות .שכחתי מזה חברים טובים שעושים הכל בשביל לעזור לאחר. גיליתי מחדש בעצמי דברים שנאבדו אצלי. והרגיש שהם עדיין קיימים. הם רק מתחבאים. רוב הזמן הייתה לי הרגשה של שקט פנימי. ואושר שאין לי איך לתאר אותו במילים. הרגשה ששכחתי איך מרגישים! לעולם לא האמנתי שאני ארגיש שוב ככה את הלב שלי עובד. ומתרגש וטוב לו! הרגשתי שאני חי ויש סיכוי לעבור בהצלחה את המסע הקשה הזה. עם חברים ממש טובים בדרך. והטבע המדהים של הארץ שלנו. הכניס בי רצון גדול לרצות לאהוב את החיים להתמודד ולא לוותר והלוואי שגם להצליח! תודה רבה לכם על התקווה שנתתם לי. על הכוחות ומילוי המצברים שלי לתקופה ארוכה."
משתתף מעמותת עטלף,  מסע צפון
משתתף מעמותת עטלף, מסע צפון יולי 22
קרא עוד
"כבר זמן מה אני עובר תקופה לא טובה, חודשים של החמרה איטית שלא נפסקת, דיכאון שמשתלט כל הנשמה ומכבה כל טיפת מוטיבציה, מסתובב כחי ומרגיש מת מבפנים. ואז מגיע מסע ואיתו מעטפת של נוף, שמחה, אושר ואנשים טובים, ולפתע למשך כמה ימים אני מצליח להרגיש את החיים , לראות את הנוף , לצחוק משטויות ובעיקר לחייך, אז תודה על המכת חשמל הזו , זה פיקוח נפש אוהב ומעריך כל כך❤️🧡❤️"
משתתף מעמותת עטלף, מסע צפון
משתתף מעמותת עטלף, מסע צפוןיולי 22
קרא עוד
"חייב להתחיל בזה שכנראה קיבלתי את הבן זוג הכי טוב שיכולתם לחבר אלי למסע, שניר מארח מעולה ואיש מדהים שכ"כ קל להתחבר אליו. אז אתחיל בתודה. לגבי המסע... ללא ספק אחד הדברים המגניבים ומטורפים שעשיתי לאחרונה, אני מכיר שטח ונסעתי לא מעט בחיי בשטח אבל זה היה ממש מיוחד עבורי. מהחלק המאתגר של המסלולים לתקלות, לנסיעה בעמק יזרעאל איפה שגדלתי ונסעתי באותם שבילים בגיל עשרה, לשינה בלילה ששיא השעות שינה שלי נשבר אחרי יותר משנה, וכמובן כל העצירות ששם כל הקסם קרה. בלי להעליב את הפרוייקט של הגרוטראלי אבל עבורי עניין כאן לא היה המירוץ עצמו אלה האנשים, קבוצה של אנשים מדהימים אחד אחד שממש גרמו לשכוח איך ולמה הגעתי לגרוטראלי. אני אישית הבנתי בדיוק איפה הייתי ומה עשיתי ב3 ימים של המסע, קיבלתי והפנמתי המון דברים על עצמי ששכחתי מהם".
מתנדב גרוטראלי, מסע צפון
מתנדב גרוטראלי, מסע צפוןיולי 22
קרא עוד
"אין דבר יותר משמעותי מלתת משמעות. זה חתיכת דבר לקום מכסא הנהג שלך ולהמליך עליך מלך , אקראי, אחר, שונה, סובל... ולתת לו ולו רק לכמה ימים את המלוכה, את הכסא של הסוברו. בתקווה שזה יהיה עבורו חוויה אחרת ומרעננת שאולי אולי תפתח משהוא לשינוי במסלול החיים האיום שבו הוא חי, אולי. לחבוט בגרוטאה את התסכול שלו ואת התסכול שלנו על כך שלא עושים כאן מספיק עבורם. והגרוטאה היא גרוטאה. היא סופגת הכל. בגבורה וברעש. כמו בחיים... חורקת, כואבת, אבל ממשיכה. תודה על הזכות לעשות את זה. על המשמעות האמיתית שיש בפרוייקט העצום הזה, על הגאווה של כולנו שאנחנו מזיזים קצת את המקום הזה בכיוון נכון יותר".
משתתף מעמותת עטלף, מסע חורף
משתתף מעמותת עטלף, מסע חורףפברואר 22
קרא עוד
"אני עדיין מעכל את החוויה המדהימה שעברתי . אחד מהחוויות המדהימות שאנצור ואזכר בהם בחיוך ובהתרחבות הלב. הכרתי את ארץ ישראל היפה על גווניה ואנשיה. דאגתם לימים של התעלות נפש ורוח בחברה הכי איכותית שהכרתי. הוצאתם אותי מהשגרה האפורה וההתמודדות היומיומית עם פצעי העבר ושפכתם אור ותקווה לעתיד. הוצאתם אותי מהתופת והעברתם אותי חוויה עם מערך תמיכה אבסולוטי שלא שופט ודן אותי אלא רק מחבק, מפרגן ואוהב. אחד הדברים שממש חיזק זה להיכנס לתוך הדבר כמו עליה לרכס שגורמת לתחושה שהנה הרע מכול מגיע למקום שבוא אתה רואה שחור ולעבור מכשול כזה עם תמיכה של בין זוג גורמת לך שאפשר להתמודד עם קשיים ולחוות אותם ולעבור את הלא נודע הזה דבר שפותח בפניך דרכים להתמודדות היום יומית".
משתתף מעמותת עטלף, מסע חורף
משתתף מעמותת עטלף, מסע חורף פברואר 22
קרא עוד
"לראשונה מזה הרבה זמן הרגשתי חי. ומאז כל פעם שאני נזכר מחלק במסע אני קצת רגוע יותר. יצאתי למסע הזה כי מצאתי כוחות להתמודד עם אי וודאות. מבחינתי לצאת לדבר הזה זה הפך גמור מכל מה שקרה בחצי שנה האחרונה שנעלמתי בחסות החשיכה וההתמודדות. ההתחלה הייתה קשה במסע - האי ודאות הרגה אותי. כתבתי לאבנר שאני מרגיש כאילו שוב מקפיצים אותי לצו 8 והייתי מוכן לבטל הכל יום לפני אחרי אחד הפלשבקים. שמח שהחלטתי ללכת על זה נגד כל האינסטינקטים שלי. אני מרגיש שקיבלתי מהמסע הזה באמת כלכך הרבה, ברמה האישית שזכיתי לעשות אותו איתכם ומבחינה אישית הרגשתי שניצחתי את עצמי ואת הפחדים. כמעט לפני כל עלייה גדולה הייתי על סף התקף, עם ידיים רועדות ורבאק בעיניים. ונצמדתי למשפט של אבנר וניסיתי ליישם " שתי ידיים על ההגה, הילוך ראשון רגל על הגז עד הסוף, וזהו אל תעצור עד סוף העלייה." ההזדנמות הזאת במסע, כל כמה זמן להתמודד מול עצמך, שוב ושוב, מול ההיגיון, מול הפחדים ופשוט לתת גז ולהסתער בלי פחד, בלי להסס. זאת תחושה שלא חשתי הרבה מאוד זמן, ניצחונות כאלו נשארים איתי לטווח הרחוק. פתאום הסתכלתי על החיים כמו המסע ועליי כמו גרוטאה, וראיתי את הגרוטאה העייפה הזאת עוברת עליות שלא דמיינתי בסיוטים שלי. ואיך תמיד העליות נראו הרבה יותר מפחידות מרחוק ומקרוב בסוף ההר לא כ''כ גדול כמו בהתחלה. ואני הקבלתי את זה לאתגרים שמחכים לי בחיים ואיך מרחוק הם תמיד נראים מפחידים ובלתי אפשריים, ועכשיו אני יודע שאני רק צריך להתקרב יותר אליהם לראות את הלבן בעיניים של האתגר , לשים 2 ידיים על ההגה ולתת גז! זאת תחושה מסוגלות ששכחתי שקיימת. חלק בלתי נפרד מהמסע בשבילי - מורדכי ואבנר- עמוד האש לפני המחנה. מורדכי עם הדחיפה הבלתי מתפשרת שלו והאמונה העצומה שלו בכל אחד ואחד מאיתנו נותנת כל כך הרבה כוח. ואבנר הוא אבנר, עוד לא המציאו מילה בשבילו בלקסיקון העברי. רק הידיעה ששניהם היו ולא משנה מה יקרה אני סומך עליהם ומרגיש בנוח איתם. נתנה לי את החופש "לאכול "התקף ולחזור לעצמי ולהמשיך פאקינג להתמודד מול הדרך בראש מורם, בלי בושה. אתם בטח קוראים את זה יא שני ממזרים- תדעו שהצלתם אותי ועוד כלכך הרבה אנשים, ואני מאחל לעצמי ושואף להשפיע על העולם הזה לטובה כמוכם. אני וזיו- נפגשנו 4-3 פעמים לפני המסע. פעם אחת בבית קפה מפגש ראשוני ולאח''כ מכן אצל זיו במוסך. אני מטבעי אדם ביישן אז לקח לי זמן להיפתח אבל מהרגע הראשון ידעתי שזיו הוא אח משלנו והייתה לי תחושה שאנחנו נסתדר טוב. במהלך המפגשים עבדנו בסדנה של זיו על הרכב, זיו לימד אותי להשתמש בכלים שנים והסביר לי על תפעול הרכב ובין לבין דיברנו על החיים האישיים . יש לנו חיבור מאוד טוב לדעתי ויש הערכה וחיבה בינינו. אני ממשיך איתו דרך בעמותה שלו "פראגרוטראלי" ואני מאמין שזכיתי בחבר לטווח הארוך. מבחינת תקלות והתקלות. תקלות ברכב היו לנו רק ביום האחרון עד אז צחקנו על זה שעוד לא היה לנו אפילו פנצ'ר. ביום האחרון נתקענו כמה פעמים, הראשונה שבהם הייתה כשנכנסתי בסלע באמצע המסלול עיקמתי את המשולש של הרכב.. אח''כ בעליה אחרת נשבר הקפיץ וההגבהה ועצרנו שוב לסתלבט קפה ותיקונים. נהנתי לעצור לא פחות מהנסיעות והדרכים. ועד סוף המסע ביום השלישי נעצרנו לדעתי עו 6-5 פעמים לפחות, כי הרכב לא הניע אחרי עצירה. מסתבר שמכת גרזן במיכל שאיבה יכולה לעשות פלאים כל פעם מחדש(. מהר מאוד במסע הבנתי שהתקלות הן חלק בלתי נפרד מהכיף, פותחים פק''ל, מכירים אנשים, לומדים הלכה למעשה לתקן תקלות בדרכים עקלקלות תרתי משמע. ההתייחסות ל"תקלה " כהזדמנות להכיר אנשים, להנות מנוף עוצר נשימה שלא ראיתי מימיי, וסתם לעצור רגע לשאוף אוויר ולהנות מהרגע החד פעמי הזה. אני חושב שהמסע הזה והקונספט שלו מתאימים כמו כפפה לחבל זוג כי קודם כל התמצית שלו מבחינתי היא לבוא, להתמודד מול אתגרים בדרך, מול פחדים, כשכל ה"אווירה" מסביב תומכת מעודדת לא משנה מה תיהיה התוצאה הביאה אותי להאמין בעצמי ברמות שלא הכרתי, אדרנלין וריגוש בעוצמות שלא זכרתי שקיימות בסקאלה, הרגשתי שם הכי חי שהרגשתי בחיי. כשאני מלביש על הקונספט של גרוטראלי את חבל זוג אני רואה התאמה מושלמת. כמו שכולנו יודעים, חלק ניכר מהסימפטומים של פוסט טראומה הוא ההימנעות, שככל שהיא גדלה ככה היא מצמצמת את האדם. והאדם הוא נוף מולדתו, סתם סתם. ברצינות, ההימנעות לאט לאט מוחקת את היכולות והתנסות כזו כמו שחווינו יכולה להרים אנשים לגבהים. אם נוסיף לחוויה הזאת את "אחוות הלוחמים" והחברות האמיתית שיש בין כל משתתפי התוכנית חבל זוג מכל הצדדים, תקבלו את המתכון לדבר הכי מטורף בחיים. והאמת שכל המסע חשבתי לעצמי איזה מטורף זה היה יכול להיות עם כולם פה מסביב היו מהפרוייקט- צמרמורות. זהו, סליחה אם חפרתי וכתבתי מבולגן. תודה על הכל".
משתתף מעמותת עטלף, מסע חוצה ישראל
משתתף מעמותת עטלף, מסע חוצה ישראלספטמבר 21
קרא עוד
״הגעתי לגרוטראלי בהפתעה גמורה לאחר שבאחד הצוותים התפנה מקום, ויצאתי נפעם. מהרגע הראשון החוויה הרגישה כאילו היא לקוחה מסרט, סרט עם סוף טוב. ובתור אלו שרק חושבים ורק חיים את הרע מכל, רגעים כאלו הם פרייסלס. נופי הארץ אותם אנו מכירים אך שנים לא עזרנו אומץ לצאת מהבית בכדי לראותם. האדרנלין, אותו אנו רגילים לחוות אך הצורה שונה לגמרי. והאנשים המדהימים שלא היינו פוגשים לולא עזרנו את האומץ לצאת למסע הזה. כל אלו השתלבו יחדיו לחוויה משמחת אחת שעזרה לפחות לכמה ימים להשקיט את הרוחות הסוערות בנו בפנים, תודה.״
משתתף מעמותת עטלף, מסע חוצה ישראל
משתתף מעמותת עטלף, מסע חוצה ישראלספטמבר 21
קרא עוד
"אחלק את התשובה לפי הסלוגן של המסע שהוא ממש מדוייק - אדם טבע מכונה מהאנשים קיבלתי חוויה של ביחד תמיכה והמון צחוקים וכיף. היתה אוירה מאוד נעימה ומחבקת מכל הבחינות. מהטבע בכל פעם שאני יוצא אליו, ובמיוחד לשהות ממושכת אני חוזר ממנו עם אנרגיות מחודשות ומדהימות. יש למרחב הזה יכולת מרפאת ומחזקת. והמכונה.. לנהוג ולראות את ה"גרוטאה" נוסעת ועוברת דברים שלא האמנת והיא יכולה לעשות נתן תחושה שהכל אפשרי! אחד הדברים העיקריים שתפסו אותי היה ההתמודדות עם תקלות ובעיות שנוצרו. הגישה שידעת שזה יכול לקרות וההתמודדות הרגועה והנינוחה עם כל מה שצץ, בלי להתבאס, בלי להאשים, ואפילו התיקון נעשה בהנאה גדולה, פשוט מטפלים בבעיה וממשיכים הלאה! זה לגמרי נתן לי השראה ולקחתי את זה לחיים".
משתתף מעמותת עטלף, מסע חוצה ישראל
משתתף מעמותת עטלף, מסע חוצה ישראלספטמבר 21
קרא עוד
"גרוטראלי, אין אשמה: אחד הדברים ששמתי לב אליהם במסע, שלא היתה אף פעם תחושת אשמה באוויר. אנשים נסעו עם המכוניות (לפעמים אובר השתוללו) וקרו תקלות או נשברו חלקים במכונית. גם שעצרנו פעם אחר פעם בטווח של פחות משעה, לא היתה אף פעם אשמה באוויר כלפי האדם אשר עשה את התקלה. הלך הרוח היה שיש תקלות וזה חלק מהמסע. מסיימים בכל מחיר: אחד המטרות של המסע הוא להשריש בנו, אלא שעוברים את המסע את הקו מחשבתי ש: מסיימים את המסע בכל מחיר. לא משנה מה הבעיה לא משנה כמה קשה היא, תמיד יש פתרון ובו אנו מתרכזים. גם אם זה אומר להיות מתחת למכונית בלילה האחרון עד חמש בבוקר, זה מה שיקרה. בתקופת הצבא וקצת אחריה הייתי בקו מחשבה הזה, משום מה איבדתי את זה במהלך השנים. שם לעצמי מטרה להשריש חזרה את זה. זה לא היעד, זו הדרך: שמתי לב ביום הראשון, שכל פעם שעצרנו, היו לי קוצים להמשיך. הרגשתי שהתקלות "מעכבות אותנו". ידעתי שצריכים לגמוע מרחק מסוים כל יום כדי להגיע לחרמון, ורציתי לעמוד במשימה. רציתי לנסוע ולחוות את האתגרים של הנסיעה בשטח. היום השני לימד אותי שכל המסע הזה (ואולי גם מסע החיים?) זה החוויות באותו רגע, ולא המטרות. חשוב שתהיה מטרה אליה נשאף, אך אם המציאות מרימה לך אמברקס, תנצל את העצירה ותפיק ממנה את המירב. היום השני היה מאוד מגבש ויצר הזדמנות להכיר את הנוכחים. ברגע ששחררתי את הדחף להמשיך לנסוע, ואת המחשבה שהחוויה היא רק הנסיעה, יכולתי להתמסר לרגע ולהנות מהעצירה".
משתתפת עטלף מסע עטלף
משתתפת עטלף מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
"תודה תודה תודה לכל אחד ואחת מכם, לעולם לא חשבתי שאפגוש אנשים כאלה איכותיים, צנועים ומלאי נתינה ללא גבולות🙌🏼 אני עד עכשיו לא יודעת איך לעכל את כל הטוב הזה שהקיף אותי בימים האלה בין כל הדמעות ברגעי הקושי היו דמעות של שמחה ותחושת ניצחון עצמי והצלחה, וזה כל כך נדיר ומוערך. שולחת המון אהבה לכולם"
משתתף עטלף מסע עטלף
משתתף עטלף מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
"מה זה הדבר הזה!?! אני לא מצליח להוריד את החיוך מהפנים😃 איזה כיף חיים לא נורמלי!!!!!!! אני רוצה לומר תודה לכולם! לא יכולתי לבקש פרטנר יותר טוב משגיא האלוף, תודה למרדכי המלך על זה שכל פעם אתה מכוון אותי לאור בקצה המנהרה. לאבנר היקר שיודע לומר תמיד את המילים הנכונות. תודה לכל חבריי מהעטלף על הביחד על הבנה ללא צורך במילים על חיזוק נפשי שאין כמותו. תודה לצוות גרוטראלי וחגית המדהימה על אווירה משפחתית ועל החוויה המשוגעת הזאת. לקחתי ולמדתי המון דברים מהמסע הזה והבנתי שגם אם נוסעים ברוורס אפשר להתקדם קדימה, גם אם החיים מושכים אחורה אפשר לשחרר ולהסתכל קדימה. תודה לכם שהחזרתם אותי אתמול לאישתי וביתי עם אנרגיות שהרבה זמן לא חוו ממני."
מתנדבת גרוטראלי במסע עטלף
מתנדבת גרוטראלי במסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
אז איך מסכמים מסע.. אי אפשר בעצם.. כי במסע גם אם מגיעים לפיסגה צריך גם לרדת אותה… זה תהליך…. שלושה ימים ושלושה לילות…. אגזוז שבור… מאוורר מקולקל.. פגוש מפורק… דלת נעולה… ציוד שאבד בדרך ונעלם… ארוחות נפלאות ומשובחות… ערבי מדורה…. תקלות אינסוף… תיקונים מופלאים באמצע שום מקום… צמיגים מפוצצים.. צמיגים מתוקנים… אלכוהול ובירה כיד המלך…. רק בעצירה כמובן…. אבל הכל הכל מתגמד לעומת האנשים.. שהיו בכל מקום… מעל המכונית כשהתחפרה…. מאחורי המכונית בעלייה… מתחת למכונית כשהתקלקלה…. מעל המכונית כשהועמסה… בתוך המכונית בנסיעה… ובעיקר בלב.. מסע שבו לומדים לתמוך ולהתמך.. להעיז אבל גם למַתֵן.. לנשום ולעצור נשימה… לסמוך ולשחרר, וגם למצוא כוחות פנימיים ולהתגבר…. תודה לעמותת עטלף המטפלת בלוחמים/ות המתמודדים/ות עם פוסט טראומה ,שהאירו לי מקומות שהיו שקופים לי. שיצרו חבורה שבה כולם תומכים בכולם וכולם מצליחים ביחד להיות בכאן ועכשיו. ובזכותם הכרתי ילדה אמיצה במיוחד שעזרה לי לגלות בעצמי מקומות חדשים ועוצמתיים …. תודה לצוות הגרוטראלי , חגית (האישה והמוסד) ואופיר ( החותך מסלולים) שנותן לכל הקסם הזה לקרות תודה לליז ואילן והאנשים המופלאים שאיתם שמזינים את הנפש ואת הגוף תודה לחיים בעל ידי הזהב (פרנסיס) שהופך את עליזה הפנתרה הקשישה לצעירה ואימתנית והופך את העסק הלא כלכלי בעליל הזה לקצת יותר נסבל… ותודה לאנשים המופלאים שרק לפני שלושה ימים הכרתי וכבר אני מתגעגעת אליהם בכל ליבי… שעזרו ועודדו ,ותמכו כשהיה ממש קשה, ושיתפו בקשיים שלהם, ועיסו לי את הגב הכואב ,והרחיבו לי את הנפש … והצחיקו אותי כל כך …
מתנדב גרוטראלי מסע עטלף
מתנדב גרוטראלי מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
אני משתדל לאסוף דברים טובים שאני פוגש בדרך, מין צימוקים שאני יכול לשים בכיס עמוק בתוך הלב… עם מה שהיה לנו במסע אני עוד רגע חוגג שוב את טו בשבט ומתחיל לעשות משלוחי מנות של פורים בוחטות של נדיבות, אושר, אהבה, נתינה, עזרה, חברות, תמיכה, סבלנות, התמדה, אכפתיות, הקשבה… את הדברים המופלאים האלה פגשנו שוב ושוב בימים האחרונים…. ברגעים הקשים ברגעים השמחים, כשהיינו הכי מאותגרים וברגעי ההצלחה הלוואי ונצליח לשמר בתוכנו את השפע הזה ולהעביר אותו הלאה תודה לכל אחד ואחת ממכם ואינשאלללה ניפגש בקרוב בהמשך מסעות החיים איך אומרים אצלנו בשכונה… זכות גדולה 🙏
משתתף עטלף, מסע עטלף
משתתף עטלף, מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
*אנשים – טבע - מכונה* זה המפגש השלישי שלי בשת"פ המבורך הזה בין קהילת "חבל זוג" וקהילת "גרוטראלי" וכל פעם מחדש אני מתקשה לקמט את המסע הרגשי הזה למילים.. שנים של חומות הגנה מאנשים ועטיית מסכות של השתייכות לכל דורש מתפרקות יחד עם הטמבון בעליה הראשונה.. ואז מתגלה שהחומות והמסכות הן לא חומות ברזל אלא מבצר מקרח קרח הנמס בחום.. בחום ואהבה של אנשים מופלאים! חום מנוע של גרוטאה וצמיגים בוערים.. א.נשים כאלו שיעצרו בשביל האחר את מסע חייהם הם לא ישאלו איך ולמה הגעת למצב הזה? וגם לא "חבל שלא שאלת אותי קודם"... הם פשוט יעצרו יחייכו יפתחו כסא ופק"ל קפה יזרקו חבל ידחפו מאחור והכל בטבעיות ובפשטות. כמעט שהתרגלתי שחיים גדולים נולדים רק בכאב שהשיעורים של החיים מלווים תמיד בסבל.. ואז נכנסתם לחיי אנשים טובים ואיתכם חזרה האמונה באדם האמון באנשים נחשפו הפנים והפנים של ארץ ישראל האמיתית כזו שלא מפולגת בגלל אותיות בקלפי או שמות משפחה. תודה לך! על חוסר שיפוטיות שמעניק מרחב בטוח להתנסות וכישלון. על החברות לצידכם לכל תקיעות, קלקול וחוסר אונים יש פתרון וכאב הופך לכח. תודה לחברי וחברות "חבל זוג" על קבוצת שווים על האמון והאומץ על השיח הפתוח הכנות האותנטיות. זכות גדולה להיות חלק מאחל לכולנו לקראת השנה החדשה שנחבק בשתי ידיים את כל הטוב שקבלנו ונתנו ונדע שאנחנו ראויים לו. שנצליח למשוך מהכח גם לחיי היום יום שלנו. שנדע לבקש עזרה. ושנזכה להעניק מהטוב שבנו גם לאחרים! הלוואי וניפגש בקרוב.. תודה מיוחדת לחגית, אופיר וצוות גרוטראלי. למרדכי האיש שלא נגמר.
משתתף עטלף, מסע עטלף
משתתף עטלף, מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
שלום לכולם שמעתי היום משפט שמאוד התחברתי אליו בהקשר של המסע: אדם נורמלי אף פעם לא ייכל להשיג את הבלתי נתפס. אדם לא נורמלי כן. היום אני מחבק את הבלתי שגרתי שבי. מה שעושה אותי, אותי, מה שמייחד אותי מהנורמלי שפעם שאפתי להיות. המקום בי שאני שואף, מנווט, מהמר, הוא אני. קצת מבלבל... איך אני מגיע לשם לעזעזל?!?!? כיצד אני יכול להיות הכי אני שלי? פשוט לצאת ולנסות. נשמע פשוט אבל במציאות שלי יש לי פציעה ,הלם קרב, זה אף פעם לא פשוט. הפציעה שאני חיי איתה פוגעת בכל אורחות חיי. אז איך אפשר לעזור לפצעים להחלים להבריא? תקווה קבלה שחרור חום אהבה חברות שייכות תמיכה, עזרה, נתינה, חמלה, סבלנות, עקשנות, חופשיות, אתגר, מחוייבות, אחריות, ילדותיות, פסימיות, אופטימיות, כעס ועצב, שמחה וצחוק, מילה טובה, מגע וחיבוק, ציפייה ואכזבה, עליות וירידות, פסגות ומדרונות, יצירתיות ודבקות במטרה. עבורי כל אלה ועוד הם אתם, אנחנו. גילי הזוג הלא נורמלי שמשלים את הלא נורמלי שלי . אחיי ואחיותי לחבל זוג שמוכנים באומץ רב לשים את עצמם במקום של אי ודאות בזכות האמונה כי אפשר ומגיע להם להגשים את עצמם. פרוייקט חבל זוג שבלעדיו לא הייתי קרוב לפוזיציה שבה אני כותב את מילים שקראתם כרגע. קהילת גרוטאראלי היקרה אני לא יכול לתאר כמה אני שמח להיות חלק מהמשפחה שלכם ושמח עוד יותר שאתם חלק מהמשפחה שלי. אנחנו כולנו נשות הגרוטעלף. אוהב אתכן המון בני בנות אדמה תודה תודה תודה.
מתנדב גרוטראלי, מסע עטלף
מתנדב גרוטראלי, מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
באמת ועם יד על הלב את עושה דבר אדיר שממש משנה חיים. החוויה של גרוטראלי היא הדבר הזה. באמת שכמעט שלא מצאתי הבדל בין מסע רגיל למסע העטלף וזה בדיוק הקסם כל אחד לוקח מהחוויה דבר אחר אבל כולם לוקחים דברים טובים. אין דבר יותר משמעותי מלתת משמעות... אז תודה על המשמעות של הימים האלה. תמיד אתכם בכל אתגר. אתם המצפן שלנו.
מתנדב גרוטראלי, מסע עטלף
מתנדב גרוטראלי, מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
חגית ואופיר, אתם אנשים מיוחדים, עליתם כאן על משהו לא נורמאלי ואיך שהוא אתם עוד מצליחים לשפר אותו כל פעם מחדש! אחרי הפעמים הקודמות שהייתי שותף, חשבתי שהתגובות המדהימות מראות שזו החוויה הכי מתקנת שיכולה להיות (דני אמר לי - אתה לא מבין זה כמו 10 שנים של טיפול), פתאום הרצתם את המסע הזה ויכולתי לראות בזמן אמת איך האנשים משתחררים לנו מול העיניים. ואז כל המבול של הכתובות האלו... זה פשוט לא נטפס! אז נכון היו קשיים אבל לדעתי מכולם יצאנו מחוזקים. תודה שיצרתם לנו את הפלטפורמה המדויקת ונתתם לנו להיות חלק בפרויקט המדהים הזה.
משתתף עטלף, מסע עטלף
משתתף עטלף, מסע עטלףספטמבר 22
קרא עוד
התובנות שלי מהמסע.. *1.* בין 40% ל 60% מהחלקים ברכב - מיותרים והוא נוסע יותר טוב בלעדיהם. *2.* אם זה לא הולך בפעם הראשונה עם שכל - בפעם השנייה, פול גז בכל הכוח ראש בקיר עד למטרה. *3.* עבודת צוות, חברים, שותפים למסע החיים ואנשים טובים באמצע הדרך - הכל מתחיל מכאן וביחד אי אפשר לעצור. *4.* זה יכול להיראות לא הגיוני, הרוב לא ינסו בכלל, אחרים יגידו אי אפשר, חלק לא יאמינו, כל השאר מפחדים. תכלס - זה אפשרי, צריך מטרה, לבחור דרך נכונה ועם אנשים טובים מסביב- אין משהו שאי אפשר לעשות. ציטוט של הרב קוק שאני מאוד אוהב וחושב שהוא מתאים לחוויה שעברתי בגרוטראלי עם העטלפים שאין שני להם: *"צריך שכל אדם ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר.* *צריך שכל איש יבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו"* תודה לכם על חוויה מטורפת, שוברת גבולות ויחידה מסוגה.
הקודם
הבא

והם אלה שהאמינו בנו, ובחרו לצאת איתנו למסע:

מעוניינים לצאת איתנו למסע? כתבו לנו...

דילוג לתוכן