כתב יהושוע כרמל – גרוטראלי כשר 2018

שני סוגי חולמים ישנם.
אחד חולם ושואל מדוע?
אחד חולם ושואל
מדוע לא…
היה זה סופו של יום בלב מדבר יהודה.
השמש אדומה בשמיים ומסביב גמלים עצלים לועסים את ארוחתם. כמה בדואים חולפים על פנינו ובטח שואלים את עצמם מה הוא מחפש כאן? למי הוא מחכה כאן בלב מדבר?
ענן אבק עולה הרחק באופק.
אט אט מתחילה להתגלות השיירה האדירה.
עשרות רכבים בכל צבע אפשרי ולא אפשרי, עמוסי ציוד, עמוסי אנשים. קולות המנועים העייפים מתערבבים בקולות השמחה הגדולה. שלושה ימים של מסע בלתי אפשרי מתקרבים לסיומם.
אני מרגיש הרגשה מיוחדת במינה.
אני חש כי עם השיירה הארוכה בא משהו נוסף.
אי אפשר לפספס את זה אך המילים לא מצליחות לעלות ולהגדיר.
משהו נוסף הביאה איתה השיירה הגדולה..
שלושה ימים הם בשבילים.
שלושה ימים של חלום. חלום שהפך למציאות. חלום ושמו גרוטראלי.
אדם. טבע. מכונה.
כל רכיב במינון המדוייק. כל רכיב במקומו. כל רכיב ועוצמתו.
אך משהו חסר לי..
הפעם יש כאן משהו נוסף.
יאללה עוד רגע המסע מסתיים, עוד רגע אנחנו בחברון, עוד רגע ואנחנו פוגשים את מערת המכפלה.
מאות קילומטרים של שבילי ההר הטוב הזה מגיעים כאן למרגלות המערה לסיומם. מנופי החורש של נחל קנה השומרוני ועד הגבעות הצחיחות של הבקעה. משבילי האימה של מורדות שומרון ועד מדרגות הסלע של מדבר יהודה. ביום, בלילה, בחום וגם בקור הם לא עצרו לרגע. תמיד בתנועה, תמיד קדימה.
מערת המכפלה.
יושבים יחד ונחים. הגוף כואב ועייף. הרכבים מרוטים ובלויים אבל משהו אחד עדיין חזק כאילו לא היה מסע. עוטף את כולנו בהגנה אוהבת.
הערב יורד, רוח קלילה נושבת בעיר המחברת בין אדם לעצמו, בין אדם לרכבו, בין אדם לחברו, בין אדם לבוראו.
רוח נעימה ומלטפת באה גם ממעמקי המערה ומשיבה את הנפש העייפה.
ואז אני מבין. זה הדבק, זה הדלק, זה הרכיב שממשיך קדימה למרות הכל, ואולי בזכות הכל!
שביל ועוד שביל, הר ועוד הר, מטרה ועוד מטרה…זו הרוח הגדולה המפעמת בנו וסביבנו.
זו הרוח ושמה הוא גרוטראלי. יהושוע כרמל מסע כשר נובמבר18
“ידידי היקר, טהר את מחשבותייך מ – אינני יכול…”
הגיון שבעולם אומר כי על הכביש הנוח ייסעו הרכבים הרכים והנוצצים
ואילו מחוזות העפר והאבנים שמורים אך ורק למשפחת הג’יפים לסוגיה ופרטיה..
זו הנורמה.
בואו נספר לכם על חבורה לא נורמלית.
אנשים שכל עניינם הוא למתוח את הגבולות ולהפוך את היוצרות.
להמציא את הבעיה ולפתור אותה בנשימה אחת.
אדם.טבע.מכונה.
זהו המתכון, זוהי העלילה וזו המטרה.
תמהיל מדוייק בין שלושה מרכיבים בסיסיים שיוצר את הפלא הגדול!
פלא ושמו גרוטראלי.
אין לתאר את החוויה!
אין לתאר את האתגר!
אין לתאר את הקושי!
אין לתאר את ההנאה!
וכך ביום בהיר אחד, שמשי ונעים יצאנו אל השבילים הקשוחים של ההר הטוב הזה, ההרים האהובים של שומרון ויהודה. כמה הם חיכו! כמה אנחנו חיכינו!
שמחים, דרוכים ונחושים יצאנו על גבי רכבים “רגילים” למסע חד פעמי במיוחד. מסע שכל עניינו הוא הדרך ולא הסיום.
מסע שכל כולו רעות ואחווה. מסע שמגדיר מחדש את המושג טיול!
גרוטראלי יו”ש 2018.
אין לתאר אבל ננסה לספר..
נספר לכם על רכבים שהצמיחו כנפיים! עפו מעלה מעלה אל ראשי ההרים כאילו היו ציפורים.
נספר לכם על תקלות ובעיות “בלתי פתירות” שנעלמו כלא היו תחת ידי זהב וכסף.
נספר לכם על חברות אין קץ שעמדה למבחן ברגעים בלתי אפשריים ויכלה להם!
כי רק שם בשבילים הקשים תחת החום הכבד ובתוך סבך בלתי פתיר ומורכב של תקלות מחלחלת ההבנה הפשוטה והכל כך ברורה כי
אין דבר העומד בפני הרצון!
שום דבר!
ערב קריר יורד על גבעת תל חדיד הנישאה. אחד אחד הם מגיחים מתוך האפילה. מלוכלכים, עייפים, פצועים ומאושרים!
ושם, בין הפנים המחייכות והגרוטאות הרצוצות פתאום זה היה ברור ובהיר!
האיש שבגרוטאה יינצח!
“וְנַהֲפוֹךְ הוּא…”